הורים כמשאב לקידום תהליכי שינוי והתפתחות
הצורך ההישרדותי מניע אותנו להתאים עצמנו לסביבה, במיוחד בגיל צעיר כאשר הקיום שלנו תלוי באחר/ת, אבל במקביל, הצורך שלנו בעצמאות מניע אותנו לחפש ערוצים לביטוי עצמי אותנטי.
לשני הכוחות הללו יש פוטנציאל להניע תהליכי שינוי והתפתחות, אבל הם גם עלולים לייצר תסכול גדול ולפגוע בתחושת הרווחה של הילד/ה ושל כל בני המשפחה.
תסכול נולד מתוך הפער בין הכלים והמרחב להתפתח באופן עצמאי ובין דרישות הסביבה לעמוד ביעדים שלא בהכרח מתאימים ומותאמים לילד/ה. כאשר הפער מותאם ליכולת, התסכול מניע ללמידה והתפתחות אך כאשר התסכול גדול מידי, הוא מונע למידה והתפתחות, מייצר התנגדות והימנעות מהתמודדות עם אתגרים, ופוגע בהתפתחותם של כשרים הנחוצים להסתגלות והשתלבות מיטיבה בסביבה.
אז איך הופכים תסכול לכוח מניע ולא כוח מונע?
כהורים, הדרך לסייע היא לגייס הרבה קשב וסבלנות אל מול הניסיונות של הילד/ה לעשות דברים באופן עצמאי (גם כשהם בוגרים, כי למידה נמשכת כל החיים).
הדרך לא פחות חשובה מהמטרה:
ללמד להתייחס לתסכול כאל חבר/ה לדרך כי בזכותו כולנו לומדים מיומנויות חשובות לקיומנו ורווחתנו. לדוגמה, רכישת מיומנות של רכיבה על אופניים מלווה בד"כ בנפילות, מי שמתגבר/ת על תחושת התסכול יכול/ה להתייחס/ת לנפילות כאל חלק מהדרך להשגת היעד ולא כמכשול בדרך אליו ולהמשיך ולהתאמן אחרי כל נפילה, כי לוקח זמן לרכוש מיומנות חדשה (רק במחשב שינויים מתרחשים בלחיצת כפתור…).
לתת דרור ליצירתיות:
העולם של הילד/ה פתוח לאפשרויות שאנחנו המבוגרים כבר סגרנו בפניהן את הדלת (כי הן לא רציונאליות או לא מקובלות). החופש לחשוב מחוץ לקופסא ללא חשש מביקורתיות של האחר/ת, יתרום להתפתחותה של חשיבה יצירתית שתשרת את הילד/ה גם בהמשך כשהאתגרים יהפכו למורכבים יותר.
לאתגר בהתאם לשלב ההתפתחותי שהוא לא בהכרח בהתאמה לגיל הכרונולוגי:
חווית חוזרות ונשנות של חוסר אונים ואי עמידה ביעדים, פוגעות בדימוי העצמי ועלולות אף לעורר תחושה של קורבנות אצל הילד/ה. וחשוב לזכור כי, פערים בין הגיל הכרונולוגי ובין היכולות של הילד/ה בפועל, הם נורמטיביים ומוטב לא להשוות בין ילדים גם אם הם בני אותו גיל. לכל אחת ואחד מאתנו יש קצב שונה, חזקות אחרות ונתוני פתיחה שונים.
מה שחשוב הוא, להגיע אל קו הסיום הפרטי של הילד/ה מתוך תחושה של הישג כדי לחזק דימוי עצמי חיובי ולצאת אל האתגר הבא מתוך תחושה המבוססת על התנסויות קודמות של מסוגלות לעמוד בו בהצלחה.
איך יודעים שהאתגר אכן מותאם לשלב ההתפתחותי?
תחילה נבדוק מה היה ההישג הקודם של הילד/ה בתחום בו מוצב האתגר ורק אז נעלה במשימה הבאה את הרף בהתאמה, כך נבטיח שחווית התסכול תתאים ליכולות ותוביל להשגת היעד מתוך נכונות להשקיע מאמץ במשימה שהיא ברת ביצוע.
בהדרכות הורים, תקבלו כלים פשוטים ליישום כדי לקדם תהליכי שינוי והתפתחות בהתאמה לצרכים וליכולות של הילד/ה ושל כל בני המשפחה
